פעמים רבות אנשים שיצאו ממערכת יחסים משמעותית, נשבעים שלא יחזרו למערכת יחסים זוגית. אולם בחלוף הזמן, נוצרים קשרים זוגיים. גם אם בני הזוג אינם נישאים מחדש, אזי שנמצאים בקשר משמעותי.
היות והגיל גם משחק תפקיד, הרי שלפרטנר או לפרטנרית אספקטים משלהם, כגון ילדים ממערכות יחסים קודמות, או רכוש ודרכי התנהלות כלכלית. מניסיוננו אלו הנושאים שמהווים סלעי מחלוקת שכיחים.
ילדים להורים גרושים נדרשים להתאמות רבות כאשר הוריהם נכנסים למערכת יחסים משמעותית. לא רק שהם צריכים להתרגל לרעיון שלהורה מערכת יחסים משל עצמו ואולי יהיה פנוי פחות לצרכיהם, אלא שהם צריכים להתרגל לבן/בת הזוג החדשים, שלעיתים סגנון ההתנהלות שלהם שונה מאוד מהרצוי בעיניהם. לא רק זאת, אלא שלעיתים בני או בנות הזוג של האב או האם נעשים נוכחים יותר ויותר בחייהם של הילדים, ואף עוברים להתגורר עמם, ואז המורכבות עולה שבעתיים. במצב זה הפערים צפים ועולים, שכן לכל ילד צרכים משלו ודרך התנהלות שהוא רגיל לה.
במצבים אלה הילדים נדרשים להתמודדות מורכבת. דרכי ההתנהלות של הפרטנרים החדשים עשויות לגרום לעיתים לאי הסכמות בנוגע להתנהלות של בני ובנות הזוג עם ילדיהם הנוספים של הפרטנר ועקב כל השינויים הללו עולה הרצון לבטא צרכים ולקבל עבורם מענה.
גישור והדרכה להורים יכולים לסייע מאוד בסיטואציות מעין אלה.
בנוסף לנושא המורכב של התמודדות עם ילדי בן הזוג השני ישנה התמודדות נוספת והיא כיצד מנהלים משק בית מבחינה כלכלית, כיצד מתנהלים כאשר לצד אחד פחות משאבים כלכליים או יותר אילוצים. התייחסות רגשית ומקצועית ובמידת הצורך שילוב של הליך גישור יוכלו לסייע להיבטים הרגשיים והמשפטיים הללו.